ניתן לבצע בדיקה שגרתית ע"י סונר באמצעות דופלר לעורקי קרוטיס (התרדמה) שאינה כרוכה בקרינה מייננת מזיקה או בחשיפה לחומר ניגוד – כל זאת באנשים עם גורמי סיכון . במידה ועולה חשד סונוגרפי להיצרות משמעותית (מעל 70%) – ניתן להמשיך בבירור בבדיקת סי טי אנגיוגרפיה (CTA), המוסיפה מידע חשוב (האנטומיה/מורפולוגיה של המקטע המוצר, מהלך העורק לפני ומעבר להיצרות, מראה העורק המעורב בחלקו התוך-גולגולתי – בשאלה של הצרות נוספת מרוחקת יותר וכו').

הופעה פתאומית של חוסר תחושה או חולשה פתאומיים בפנים או בגפיים, רק בצד אחד של הגוף ; בעיה פתאומית בדיבור והבנה; עוורון חד חולף (שניות) או קבוע בעין אחת; בלבול פתאומי לא מוסבר
כאשר הרובד אינו גורם לתסמינים (הצרות א-תסמינית) , אנשים עדיין נמצאים בסיכון גבוה יותר לשבץ בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אך לא גבוה כמו אנשים עם היצרות תסמינית. השכיחות של שבץ מוחי, כולל שבץ קטלני, היא 1%-2% בשנה.

צינור ארוך וחלול (קטטר) מושחל דרך עורק המפשעה או מהיד לעורק הקרוטיס בצוואר. לאחר הצבת התקן הגנה לוכד-תסחיפים מעבר להיצרות (התקן מתכת דמוי-חרוט העשוי רשת צפופה) – מוחדרת רשת מתכת (סטנט) לכלי הדם, כדי לשמש פיגום שעוזר למנוע מהעורק להצר שוב בעתיד. בסיום הפעולה מנופח בלון בתוך התומכון על מנת לאפשר לתומכן להיפתח טוב יותר בתוך המקטע המוצר. הפעולה מבוצעת בהרדמה מקומית כשהמטופל בהכרה מלאה וער, בהשגחת מרדים .

נעשה תחת הרדמה מקומית (בניגוד לניתוח) כך שיש קשר רציף עם המטופל, ללא צלקת בצוואר לצמיתות, ניתן לעצור בכל רגע את הפעולה ולבדוק את המטופל במקרה ועולה חשד לשבץ מוחי.
יתרון נוסף – גם במידה ומתרחש שבץ מוחי על השולחן – ניתן מיידית לאתר את מקום החסימה, לעבור להרדמה כללית ולטפל בה. בניתוח, אבחון שבץ מתרחש בד"כ רק לאחר שמעירים את המטופל – בד"כ לפחות שעה מתום הניתוח. צנתור ניתן להציע למטופלים שנותחו בעבר בעורק המוצר ומדובר בהצרות חוזרת, במטופלים לאחר הקרנות לצוואר, ולאלו עם אנטומיה מאתגרת מבחינת הכירורג.
יחד עם זאת, אין לשכוח שהניסיון העולמי בניתוח הינו עתיר-שנים (מעל 40 שנה) לעומת צנתור, שבו רק בעשור האחרון החלו להצטבר דיווחים התומכים בבטיחות גבוהה , בדומה לניתוח. כל זאת הודות לתומכנים חדשים שנכנסו לשימוש והשיפור הדרמטי ברמת המיומנות הטכנית של מצנתרי המוח בעולם בעקבות הגידול הדרמטי בטיפולים בשבץ, במפרצות ובשאר מחלות כלי דם מוחיים.

המטופל עובר להשגחה ביחידת שבץ למשך יממה, במהלכה אינו יורד עדיין מהמיטה לצורך מעקב אחר מקום דיקור העורק במפשעה וניטור רציף של לחץ דם לצורך שמירה על ערכי מטרה . למחרת הצנתור משוחרר לביתו עם חזרה הדרגתית לפעילות רגילה. יש ליטול למשך 3 חודשים 2 תרופות מדללות דם (אספירין ופלביקס) ולאחר מכן מעבר לתרופה אחת . במקביל מעקב סונוגרפי ע"י דופלר כעבור חודש ו-6 חודשים מהצנתור.